להקשיב ולא רק לשמוע

  שיטת "מעגל ההקשבה"  פותחה במטרה לחזק את התקשורת הבין-אישית  כאשר הדגש הוא על יכולתנו להקשיב באופן מלא ולא שיפוטי ולקבל מגוון דעות. 

כמו כן אנו לומדים לדבר כך שיקשיבו גם לנו !    שיטה זו  מעודדת כנות, אמון, ספונטאניות וכבוד לזולת ולעצמי,ומאפשרת הקשבה מלאה של הקבוצה   לכל משתתף המקבל הזדמנות להשמיע את קולו בצורה שווה.

זהו כלי פשוט ומדויק המסייע ביצירת מרחב אשר בו  שינוי בעמדות וסטריאוטיפים יכול להתרחש. ב"מעגל ההקשבה" יש פוטנציאל להקשבה בין אנשים וקבוצות שונות.

דרך הסיפורים המובאים אל המעגל נוצר מפגש אנושי, שמאפשר להביא גם נושאים קשים, או טעונים. מפגשים בדרך המעגל מתאפיינים ביכולת לקבל דעות שונות,תרבות דיון  שקטה והקשבה לכל הקולות העולים.  מעצם המבנה שלה מעודדת שיטה זו כנות, הקשבה בלתי שיפוטית, אמון, ספונטאניות וכבוד לזולת ולעצמי.

מתנות מעגל ההקשבה

• תמיכה המתרחשת בעקבות הקשבה ללא תגובה / שיפוט / ביקורת / שיקוף.

• תהליך של למידה  ושינוי נקודת המבט על עצמי  ועל סיטואציה נתונה  דרך הקשבה לסיפורים של האחרים.

• שייכות , חיזוק הערך העצמי, תחושה שיש לך מקום – שקולך נשמע.

• ההקשבה לקול הפנימי מתחדדת.

• גיבוש - דרך הסיפורים פוגשים את האנושי שבכל אחד,וכך מתחזק המשותף (במקום המפריד)  בין חברי הקבוצה.

• אנו לומדים להכיר תודה גם למי שדעתו הפוכה משלנו ומבינים שקולו הוא קול נוסף מכלל הקולות השונים המרכיבים את השלם.

• כל בעיה היא הזדמנות שאפשר להתחלק בה!

• הזמנת "המתנגדים" שלנו לעבוד במשותף- ולא נגד- כדי לתת מענה לסוגיה האמיתית הנידונה.

פיתרון בעיות וקבלת החלטות :  הנטייה הטבעית שלנו "לתקן" מיידית כל בעיה , אינה מאפשרת לנו להתבונן ולהבין את ההקשר הרחב יותר, ולשמוע קולות נוספים, השונים מקולנו אנו.

דרך מעגל ההקשבה אנחנו נחשפים לקשת השקפות ונקודות מבט על דילמה / בעיה / ניתוח אירוע. במרחב שנפתח,מתאפשרת התבוננות שקטה ועמוקה על העניין הנדון,ללא צורך לפתרון מידי,וכך כאשר מגיע הזמן להחליט – תהיה ההחלטה עם פרספקטיבה רחבה יותר,ועם תחושת שותפות של המשתתפים.

היעד הראשון של כל מקבל החלטות הוא להבין.  דרך המעגל הוא לומד מה חשוב לאנשים בסוגיה הנידונה ,מה חבוי מתחת לפני השטח המילולי, ומה הן הרגשות , הפחדים והצרכים של האנשים.

בשיחה רגילה אנשים משמיעים דעות ,ובמעגל ההקשבה מתאפשרת בדיקה של הנחות היסוד  שמהן נובעות הדעות - וכך ניתן להבין טוב יותר מה מניע את המשתתפים . שיתוף בהנחות היסוד פותח מרחב של הקשבה, הבנה וראיה רחבה יותר של העניין!

הסיפורים – שהם לב המעגל – מכילים את הנחות היסוד שלנו, הערכים והרגשות.

אנו רואים ,אם כך,שמעגל ההקשבה משפר ומעצים את דפוסי התקשורת במערכות יחסים,בעבודת צוות,בהדרכה,מכירות ושרות לקוחות ובעצם בכל מקום בו מתקיימת אינטראקציה אנושית.

להרחבה - www.urielcenter.co.il

עירן הלוי – מרכז אוריאל          

מעגל הקשבה - הסיפור הקולקטיבי

 רקע - סיפורי חיים היו תמיד חלק מהחוויה האנושית הקולקטיבית  ומאז שחר האנושות נעזרו בהם בני האדם להעברת חכמה, ידע, מוסר ומסורת .   הסיפורים מעניקים לחיינו משמעות וכיוון, עניין ותחושת שייכות ועוזרים לנו להבין טוב יותר את המורכבות והמסתורין של חיינו.

בסיפור  האותנטי מעורבים מטרות, יעדים, רגשות, תקוות ודרך קבלת החלטות. 

 השיטה -  שיטת מעגל ההקשבה פותחה  במטרה לאפשר לכל אדם בקבוצה להביא את דבריו - על נושא נתון המובא למעגל על ידי המנחה -  במרחב בטוח ומוגן ולקבוצה להתמקד בהקשבה מלאה,  כאשר גם הדבור וגם ההקשבה נעשים בכמה כללים פשוטים – כוונות פנימיות – של דבור והקשבה מהלב. הנושא מזמין סיפור מהחיים דרכו מתרחשת הלמידה.

הסטינג - אנו נעזרים ב"חפץ דבור" העובר מיד ליד ומסמן מי הדובר וכך לכל משתתף יש את המקום שלו לדבר ללא הפרעה.  הן המדבר והן המקשיבים משוחררים מהצורך להביע דעה, להגיב, לשפוט או להסכים. הקבוצה יושבת במעגל כאשר המנחה הוא חלק אינטגרלי ומביא גם את הסיפור שלו.  במרכז המעגל נמצא נר דולק המסמל את מרכז הקבוצה וכמטאפורה  אליו מובאים סיפורי החיים.    בעזרת הקשבה עמוקה לסיפור ולאדם המספר ביכולתנו להבין את הנחות היסוד  הערכיות והמוסריות של המספר - בשונה מהקשבה לדעותיו, שם אנו פוגשים בעיקר את החלק הקוגניטיבי-אינטלקטואלי שלו. 

 הסיפור הקולקטיבי -  מתגלה מתוך "חכמת המעגל".  מושג חמקמק זה מציע פירוש רחב למילה "חכמה".  החכמה האישית היא ליניארית-קווית בעוד חכמת המעגל היא סינרגטית-מעגלית.   יש כאן משהו שנוצר מתוך סיפורי החיים המונחים כמטאפורה במרכז המעגל ומזינים את כלל חברי הקבוצה בחכמה עתיקה/חדשה .   
  חכמה זו מזכירה לנו שאנו חולקים חלק מזהותנו עם אנשים רבים אחרים. הבנה זו מחזקת את יכולת ניהול הקונפליקטים שמתגלעים בין בני אדם ואת יכולתם לקבל דעות וגישות שונות והבנה שמעבר לזהות האישית טמון "הסיפור הקולקטיבי" של המשתתפים במעגל – מה שמזמן התבוננות ותובנות על הנרטיב המחבר זהויות.

תפקיד המנחה -   תפקיד המנחה המקצועי הוא בעיקר לאפשר -  להיות נוכח ומחויב למה שקורה ברגע הזה במקום להשתדל שהמעגל "יצליח".  הוא מהווה "שרת" של הקבוצה ומוביל את התהליך כאשר הוא גם משתתף בו זמנית - "יושב על שני כסאות" – אתגר ייחודי לשיטה.  הוא נעזר לא רק במילים אלא גם בשקט, בתנועה, במשחקים, בתקשורת לא מילולית וכלים נוספים העוזרים לאותנטיות לבוא לביטוי בכל ההתגלויות שלה .     מנחה מנוסה הוא "שקוף"  במובן שלאחר סיום המעגל המשתתפים פחות מתרשמים ממנו ויותר מתחושת הגיבוש, החיבור המשותף ו"חכמת המעגל" ששייכת לכולם שהתגלתה.

לסיכום - כולנו חולקים סיפור קולקטיבי המחבר אותנו מתחת לזהויות האישיות שלנו, סיפור במובן של שייכות וזהות למין האנושי. מעגל הקשבה (בהנחיה מקצועית ומסורה) מאפשר לסיפור הזה לצוף ולהתגלות לתודעה השקטה והקשובה.

חכמת המעגל גדולה מחכמתו של איש מאתנו.

אם נתבונן באופן מעמיק בהקשבה שלנו – נגלה כי רוב הזמן אנו מקשיבים  בעיקר לעצמנו...

 דברי הזולת עוברים דרך המסננת הרגשית/ חשיבתית שלנו. מסננת זו  בנויה מדעות קדומות, הניסיון, האמונה ומרכיבים סובייקטיביים רבים נוספים.

הקשבה מעצימה היא הקשבה  מסוג שונה -  כזו השמה את הדגש על הזולת ולא בפרשנות שלנו לדבריו.

זוהי הקשבה המעצימה הן את הדובר והן את המקשיב. 

מה תקבל משיפור יכולתך להקשיב באופן מלא ?

·         שיפור במערכות היחסים עם האנשים החשובים בחייך.

  הקשבה מהווה את הבסיס לתקשורת בין-אישית  שהיא המרכיב העיקרי הקובע את איכות מערכות היחסים בבית, בעבודה ובכלל.

·         התמודדות קלה יותר עם חילוקי דעות, ויכוחים ועימותים.

ככל שאנו מקשיבים יותר – אנו מבינים יותר, וכך ביכולתנו לראות ולהרגיש גם את הצד השני ולא רק את עצמנו . בדרך זו גוברת יכולתנו לקבל מגוון דעות וגישות, תוך מתן כבוד לכל הקולות.

·         יותר השפעה ואפקטיביות -  הבאות עם שיפור דפוסי התקשורת והיכולת לעבוד יחד בכל תחום.

·         שקט נפשי – הבא כתוצאה ממחשבה ופעולה למען הזולת המובילות לתחושת שותפות.

·         בריאות משופרת – מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין מערכות יחסים איתנות לבין בריאות גופנית ונפשית טובה יותר.

מדוע זהו אתגר?

דיבור והקשבה המובילים להעצמה ושיתוף פעולה הם קשים ומורכבים הרבה יותר מדרישה, ויכוח כוחני, איום או פשוט לעשות רק מה שאתה רוצה.  דפוסי התקשורת שלנו ארוגים באופן בלתי נפרד באופי, מנהגים ודפוסי חשיבה ודיבור שלנו מזה שנים רבות-לרוב משנות הילדות – כך שכל שינוי בהם דורש שינוי מהותי בעצמנו ובדרך שאנו מתייחסים אל עצמנו ואל הזולת כמו גם הדרך שבה אנו רואים את העולם.

על מנת להקשיב באופן מלא עלינו לפתח את תכונת "העד" – היכולת להתבונן על עצמי בזמן מחשבה/דיבור/פעולה. תכונה זו הכרחית  בשביל לשנות את הדפוסים האוטומטיים של התקשורת הבין אישית ,להכניס יותר חופש ובחירה בתגובה ולהעלות את המודעות האישית.  זהו תהליך מורכב ומתמשך הדורש משמעת התמדה ונחישות.

סיבה נוספת לקושי לאמץ דפוסי הקשבה ותקשורת חיובית ומעצימה היא הסביבה שלנו המלאה בדוגמאות הפוכות. פתח טלביזיה או עיתון ומיד תוצף בזרם של אלימות, סרקזם וציניות, ביקורתיות ולגלוג. כל אלו הם  "תבלינים" החוסמים תקשורת והקשבה המקרבים בין בני אדם.  כך שעלינו לפעול בניגוד לזרם המרכזי של תקשורת ההמונים.

החדשות הטובות הן שהמאמץ משתלם – וככל שנלמד וניישם דפוסי הקשבה ותקשורת מעצימה בחיינו, נאפשר לעצמנו  ולסובבים אותנו חיים טובים יותר בכל המובנים.

עירן הלוי- מרכז אוריאל

www.urielcenter.co.il

מעגלי הקשבה (council) ככלי עזר בבניית קהילה

מהי קהילה בתקופתנו? מה מגדיר קבוצת אנשים כקהילה- האם זהו מדד אובייקטיבי כלשהו, או תחושה סובייקטיבית? האם אנשים המתגוררים באותו ישוב וחולקים מערכת חינוך ושירותים מוניציפאליים משותפים הם קהילה?

או אולי קבוצת אנשים הפועלים יחדיו להשגת מטרה משותפת, אידיאה, או השקפת עולם ייחודית להם?

בחברה הטכנולוגית המודרנית, בה התפוררו המסגרות החברתיות המסורתיות, ומסגרות חדשות עדיין אין- אין תשובה אחת ברורה לשאלות אלו.

עובדה אחת ברורה : ככל שהאדם חווה את עצמו כאינדיבידואל, כחופשי לחיות את חייו כרצונו, ללא מחויבות לקבוצה כלשהי- כך קשה יותר ליצור קהילה.

ומכאן ברור שקהילות במובן הישן- אינן מתאימות עוד לזמנים המשתנים במהירות, ונדרשת גישה חדשה. הצורך הטבוע בנו כבני אדם לשייכות, לביטחון של הקבוצה, לידיעה שעוד אנשים סביבנו חיים את חייהם בדרך דומה- צורך זה מתחזק והולך ככל שגוברת הבדידות הפנימית של האדם המודרני- "הומו אורבנוס" (האדם העירוני).

ברבים מהישובים הקהילתיים בישראל יש שילוב של גרעין חקלאי עם משפחות מהעיר שמחפשות את איכות החיים של הכפר.סביר להניח שבעתיד הקרוב ייהפכו גם הקיבוצים לישובים כאלו. לקבוצות האוכלוסייה השונות בישוב כזה יש אינטרסים משותפים בחלק מהתחומים ומנוגדים באחרים. וכך מתגלעים מתחים ,אי-הסכמות בסיסיות ומרירות שמצטברת מתחת לפני השטח.

בעזרת מעגלי הקשבה קהילתיים  בהם יושבים המשתתפים ומקשיבים באופן עמוק ולא שיפוטי זה לזה מתאפשר:

1. העמקת הקשר האישי, והכרות אותנטית במקום סטריאוטיפית.
2. בירור לא- הירארכי של סוגיות משותפות בדרך תומכת ומקרבת.
3. נטרול הצורך לשכנע אחרים ,"שאני צודק".
4. קבלת ההטרוגניות האנושית- ומציאת מכנה משותף מתוכה.
5. חיזוק התקשורת (communication) בין חברי הקהילה (community).
6. גילוי כוח הסינרגיה בקבוצה- השלם גדול מסכום מרכיביו.

 כוחו של המעגל בפשטות ובדיוק של כלליו. אין הוא דורש עזרים מיוחדים והוא זמין תמיד לכל קבוצה בכל מקום.

חפץ הדיבור העובר מיד ליד מאפשר לכל אדם להשמיע את דבריו ללא הפרעה, ו"חוכמת המעגל" מתגלה מתוך הסיפורים ומתוך השקט שביניהם. ארבעת כוונות המעגל: לדבר ולהקשיב מהלב, בתמציתיות ובספונטאניות,עוזרות לבניית "המיכל" הנדרש בשביל תהליך שכזה,בו מתבקשים המשתתפים לא "לדבר על..."  אלה לספר את "הסיפור " שלהם באופן אותנטי וישיר.

 במציאות הרגילה,נפגשים חברי הקהילה(לבד מאלו שבידידות אישית) בעיקר דרך הבעיות שיש לפתור,דרך חילוקי הדעות  וה"פיצוצים" החברתיים. בדרך מעגל ההקשבה   מתאפשר לחברים להכיר איש את רעהו  הכרות אישית  שהיא הבסיס לכל קהילה, ומהמקום הזה יהיה קל יותר לגשר על הפערים ולמצוא את הרצון המשותף של הרוב. ההתמודדות עם חילוקי דעות נעשית גם היא  קלה יותר עם פיתוח מיומנות הדבור וההקשבה מהלב.

אני מאמין וגם יודע שככל שישכילו אנשים החולקים את חייהם בישוב משותף להיפגש ממקום  של הקשבה,כיבוד השונות של האחר ושל הרצון למצוא את המשותף ולא המפריד – כך תבנה קהילה חזקה יותר,עם שרשים חברתיים עמוקים ואמיתיים.

                           "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"