יום שני, 19 במרץ 2012

קיבוץ או כבר לא?...

היום ישבו איתי מזכירות קיבוץ הנמצא בתהליך של הגדרת חזון ובניית הסכמות בעזרת מעגלי שיח והקשבה קהילתיים שאנו מנחים אצלם - והתפתחה שיחה על תחושת השייכות של הבנים שעזבו וחזרו בשנים האחרונות לשכונה קהילתית שנבנתה בקיבוץ עבורם,כאשר הם אינם חברי קיבוץ . במהלך השיחה הסתבר לי שחלק מאותם חברי קהילה מתחדשת אינם רואים עצמם כגרים בקיבוץ... אלה בישוב !  ועלתה בפגישה השאלה : האם השם "קיבוץ" עדיין תקף לכל מי שגר בו, כאשר חלק מהתושבים רואים זאת אחרת? השאלה מלווה אותי ומביאה אותי לחשוב על שינוי...כל שינוי בחיים ... ועד כמה אני נאחז בהגדרות ישנות מן העבר  כאשר אני פוגש טרנספורמציה למשהו חדש!
מה אתם אומרים על סוגיה זו?
אשמח לתגובות של קיבוצניקים בעבר ובהווה וגם "עירוניסטים..."

יום חמישי, 8 במרץ 2012


שיטת מעגל ההקשבה ככוח מרפא בעבודה קבוצתית

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"
שיטת מעגל ההקשבה, מבוססת הן על הפסיכולוגיה המודרנית- דרך ארבע כוונות המעגל, והן על התרבויות השבטיות בהן ישבו הזקנים / המנהיגים על האדמה סביב המדורה, העבירו את מקל הדיבור מאיש לרעהו וכל אחד נשא את דברו ללא הפרעה.   בעבר חוו עצמם בני האדם כחלק מגוף חברתי גדול- משפחה, שבט, קהילה.קבוצת שייכות זו נתנה ביטחון ועזרה בעיקר במצבי מחלה, משבר ושינויים קיצונים אחרים.          בתקופה המודרנית כחלק מההתפתחות האינדיבידואליות והחלשות המסגרות החברתיות החיצוניות, קיבלנו אמנם מתנה גדולה של חופש ושל פוטנציאל לממש ולהגשים את עצמנו, ואולם "הצל" של אותו חופש היא הבדידות. וכך ככל שהחיים נהיים מורכבים, מהירים ומשתנים- כך אנו עומדים לבדינו בצמתים: מחלה קשה, טקס חניכה והתבגרות ומציאת דרכינו בעולם.
דרך התנסות במעגל ההקשבה, בהנחיה מקצועית וכתהליך מתמשך, מתאפשר  תהליך מעניין וייחודי: אנו מבינים ומרגישים באופן עמוק שאכן כולנו שונים זה מזה, הן באופן שאנו חווים את המציאות והן באופן שאנו מנתחים ומפרשים אותה, ובו זמנית- וכאן הנקודה העיקרית- אנו חוזרים ונזכרים (כחוויה פנימית, לא בהכרח מודעת) במה שתמיד ידענו ונשכח בקצב החיים המודרניים: שכולנו חולקים אותם הסיפורים, הרגשות והדרמות של החיים. וחשוב לא פחות- ביכולתנו לקבל, לתמוך ולהכיל את האחרים (וגם את עצמנו...) פשוט על ידי כך שנקשיב לסיפורים. ומה שנדמה כסיפורים אישיים ונפרדים, מתגלה כמארג אנושי הטרוגני- סיפור אחד ארוך עם פרקים רבים!
אנשים רבים יוצאים נפעמים ממפגש של מעגל ההקשבה פשוט מכך שהקשיבו להם. כוחות הריפוי שבהקשבה ללא תגובה, חזקים ומפתיעים. סוג זה של הקשבה מאפשר לאנשים להניח במרכז המעגל סוגיות לא פתורות, פחדים, כעסים ותסכולים, ולחשוף אותם לאור השמש. כל זאת בידיעה שפשוט יקשיבו להם ללא עצה, תיקון, שיקוף או דינאמיקה מסוג שהוא.
בקבוצות תמיכה וטיפול של חולים במחלות קשות, הורים שכולים, חיילים שעברו חוויות קרב קשות ועוד, מאפשר המעגל הקלה ותמיכה בדרך שונה מהמקובל,וה"מיכל" נבנה ע"י הקבוצה ,ולא המנחה ! מעגל ההקשבה אינו כלי טיפולי ובמידה ועולים תכנים הזקוקים לטיפול מקצועי, דואג המנחה להעבירם לאיש מקצוע מתאים.
אם כך, כוחו של המעגל בפתיחת מרחב המאפשר מפגש אנושי בסיסי עמוק, בו משולבים ההבנה והחשיבה עם כוחות הלב של קבלה וחוסר שיפוט. ובמרחב הזה אנו יכולים לצאת מתוך "הסיפור שלנו" ולחוות באופן עמוק את היותנו שייכים למשהו גדול מאיתנו- משהו שמחזק, תומך ומכיל.     וכך, דרך התנסות בשניים מתוך שלושת כוחות הנפש: החשיבה והרגש, ביכולתנו לבנות ולחזק את השלישי, שמביא לביטוי מעשי את שני האחרים-  כוח הרצון.