מעגלי הקשבה (council) ככלי עזר בבניית קהילה

מהי קהילה בתקופתנו? מה מגדיר קבוצת אנשים כקהילה- האם זהו מדד אובייקטיבי כלשהו, או תחושה סובייקטיבית? האם אנשים המתגוררים באותו ישוב וחולקים מערכת חינוך ושירותים מוניציפאליים משותפים הם קהילה?

או אולי קבוצת אנשים הפועלים יחדיו להשגת מטרה משותפת, אידיאה, או השקפת עולם ייחודית להם?

בחברה הטכנולוגית המודרנית, בה התפוררו המסגרות החברתיות המסורתיות, ומסגרות חדשות עדיין אין- אין תשובה אחת ברורה לשאלות אלו.

עובדה אחת ברורה : ככל שהאדם חווה את עצמו כאינדיבידואל, כחופשי לחיות את חייו כרצונו, ללא מחויבות לקבוצה כלשהי- כך קשה יותר ליצור קהילה.

ומכאן ברור שקהילות במובן הישן- אינן מתאימות עוד לזמנים המשתנים במהירות, ונדרשת גישה חדשה. הצורך הטבוע בנו כבני אדם לשייכות, לביטחון של הקבוצה, לידיעה שעוד אנשים סביבנו חיים את חייהם בדרך דומה- צורך זה מתחזק והולך ככל שגוברת הבדידות הפנימית של האדם המודרני- "הומו אורבנוס" (האדם העירוני).

ברבים מהישובים הקהילתיים בישראל יש שילוב של גרעין חקלאי עם משפחות מהעיר שמחפשות את איכות החיים של הכפר.סביר להניח שבעתיד הקרוב ייהפכו גם הקיבוצים לישובים כאלו. לקבוצות האוכלוסייה השונות בישוב כזה יש אינטרסים משותפים בחלק מהתחומים ומנוגדים באחרים. וכך מתגלעים מתחים ,אי-הסכמות בסיסיות ומרירות שמצטברת מתחת לפני השטח.

בעזרת מעגלי הקשבה קהילתיים  בהם יושבים המשתתפים ומקשיבים באופן עמוק ולא שיפוטי זה לזה מתאפשר:

1. העמקת הקשר האישי, והכרות אותנטית במקום סטריאוטיפית.
2. בירור לא- הירארכי של סוגיות משותפות בדרך תומכת ומקרבת.
3. נטרול הצורך לשכנע אחרים ,"שאני צודק".
4. קבלת ההטרוגניות האנושית- ומציאת מכנה משותף מתוכה.
5. חיזוק התקשורת (communication) בין חברי הקהילה (community).
6. גילוי כוח הסינרגיה בקבוצה- השלם גדול מסכום מרכיביו.

 כוחו של המעגל בפשטות ובדיוק של כלליו. אין הוא דורש עזרים מיוחדים והוא זמין תמיד לכל קבוצה בכל מקום.

חפץ הדיבור העובר מיד ליד מאפשר לכל אדם להשמיע את דבריו ללא הפרעה, ו"חוכמת המעגל" מתגלה מתוך הסיפורים ומתוך השקט שביניהם. ארבעת כוונות המעגל: לדבר ולהקשיב מהלב, בתמציתיות ובספונטאניות,עוזרות לבניית "המיכל" הנדרש בשביל תהליך שכזה,בו מתבקשים המשתתפים לא "לדבר על..."  אלה לספר את "הסיפור " שלהם באופן אותנטי וישיר.

 במציאות הרגילה,נפגשים חברי הקהילה(לבד מאלו שבידידות אישית) בעיקר דרך הבעיות שיש לפתור,דרך חילוקי הדעות  וה"פיצוצים" החברתיים. בדרך מעגל ההקשבה   מתאפשר לחברים להכיר איש את רעהו  הכרות אישית  שהיא הבסיס לכל קהילה, ומהמקום הזה יהיה קל יותר לגשר על הפערים ולמצוא את הרצון המשותף של הרוב. ההתמודדות עם חילוקי דעות נעשית גם היא  קלה יותר עם פיתוח מיומנות הדבור וההקשבה מהלב.

אני מאמין וגם יודע שככל שישכילו אנשים החולקים את חייהם בישוב משותף להיפגש ממקום  של הקשבה,כיבוד השונות של האחר ושל הרצון למצוא את המשותף ולא המפריד – כך תבנה קהילה חזקה יותר,עם שרשים חברתיים עמוקים ואמיתיים.

                           "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"